ל 'לחם של תומר' הגעתי בפעם הראשונה, בשלהי קיץ 2011, כשצינה ירושלמית חובקת אותי מכל עבר ואני רועד קלות.
הגעתי לשם לפגוש את נרי. ד"ר נרי הורוביץ- נכדו של דוד הורוביץ , הנגיד הראשון של בנק ישראל- וכל זאת בענייני עבודה.
את נרי הכיר לי כמה שבועות לפני, אדם שקרוב עד מאוד לליבי ויקר לי מאוד, ושהיה קרוב אליו וחשב כי נוכל לעבוד יחד.
הוא צדק. לא יכולתי שלא להתחבר מיד לקסם הרב שהקרין, לשטף הדיבור האינטליגנטי שיצא מפיו ובעיקר לסיפוריו הנפלאים והידע הבלתי נדלה שלו על ירושלים ורחובותיה כשכל רחוב וסיפורו הוא.
נרי גם סיפר לי כיצד יורם ביטון נהרג משניצל (סיפור מופלא בפני עצמו שעוד אספר כאן) ועל היכרותו עם אנשים מהמושב בו אני גר.
מה שלא ידעתי- גם אם זרק הוא לי רמזים מרמזים שונים- כי חודש לאחר פגישתנו , הקרקע מתחת לרגליו של אותו אדם שהכיר ביננו, תישמט באחת- ומשפחתי תעבור טלטלה וסערות נפש שאת תוצאותיהן נרגיש הרבה זמן לאחרי.
אלא שטבען של סערות נפש לשכוח במהלך הזמן, והחיים מלמדים אותנו להתמודד איתן בהצלחה ולגלות בעצמנו כוחות מופלאים שלא ידענו על קיומם. וכי לעיתים (לפחות כך אצלי), אוכל יכול להביא עימו הרבה נחמה ושקט ושלווה.
וגם המקום עצמו, בקו התפר בין שכונת קטמון הישנה לבין שכונת רחביה, מביא איתו שקט ושלווה.
 |
| פ'וקצה של עשבי תיבול. עם או בלי גבינה |
 |
| קוגלהוף כמו בחבל אלזס בצרפת |
 |
| מאפה גבינה נימוחה - להתחיל את הבוקר כמו שצריך. |
 |
| ללא מילים... |
 |
| לחמניות שבאו אל בטני ולא הצטערתי ולו לרגע על כך. |
 |
| קיש הברוקולי. קישרון. |
 |
| בחורשה שליד בית החולים למצורעים. לא קשור, אבל עושה טוב בלב. |
תבואו. בשביל הנשמה שלכם.
'הלחם של תומר'. רחוב הל"ה 22, קטמון הישנה, ירושלים.
ישנם עוד שלושה סניפים בירושלים ואחד במכבים. זה של קטמון הישנה הכי בעיניי.
נ.ב: בעקבות הארות והערות מצד ידידים שמבינים באוכל וביקרו שם: מומלץ להתרכז במאפים, בטארטים בועיקר בלחמים, ופחות בעוגיות ובעוגות ורצוי עד שעות הצהריים המוקדמות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה