פעם חשבתי שאי אפשר. עכשיו כבר לא: קציצות בצל ושזיפים של סבתא פיבי.

כמה פעמים בחיים יצא לכם לעמוד במצב שרציתם מאוד משהו, אבל מלכתחילה אמרתם לעצמכם שאין טעם שתנסו להשיג אותו?
וכמה פעמים אחזתם חזק חזק במחשבה שזה   קשה או בלתי אפשרי ומעבר לכוחות שלכם ושגם אם תנסו, זה לא יהיה כמו שחוויתם או כשמישהו אחר עושה זאת ? 

ככה זה בהתחלה...

וכמה פעמים קרה לכם, שסיפרתם על כך למישהו וכל מה שהיה צריך לקרות, זה לשמוע אותו אומר לכם, שכמה זה פשוט והנה הוא מסביר לכם?
ובכמה מתוך כל הפעמים האלה, פתאום הבנתם ששנים הסתובבתם עם אמונה מגבילה- שבינה לבין היכולת שלכם- אין דבר וחצי דבר?


כך היה  עם להכין את קציצות הבקר בבצל ושזיפים שסבתא שלי הייתה מבשלת.

כשהלכה לעולמה ועוד קודם לכן- משהפסיקה להתנהל באופן עצמאי ומצאה עצמה בבית אבות ומוגבלת בתפקוד שלה- היה נדמה לי שהלך איתה גם אחד ממטעמי הילדות האהובים עליי , שנצרבו בתודעה שלי כחלק בלתי נפרד ממי שהייתה סבתא עבורי ומה שהייתה הילדות שלי.

מאז, אלה באו אל פי רק פעמיים. בראשונה, כשאכלתי אצל עליה גבאי במושב גפן אשר במטה יהודנ (על עליה גבאי וסבא וסבתא , ראו בפוסט נפרד).
בשניה, אצל דודה חדווה, שניסתה להסביר לי בפרוטרוט כיצד לעשות אותם. אלא ששהייתי נעול אז באמונה כי לא אצליח בכך וממילא לא ייצא לי אותו דבר, ולכן גם לא טרחתי לנסות. 

מי יש לו ריבה כזו?

עד לפני שבועיים וחצי, כשהלכתי לשבת חתן בר המצווה אצל בן דודי ופגשתי את דודה אביבה.
סיפרתי לה שחזרתי מביקור בלונדון אצל אלעד בן הדוד, וכי בערב האחרון שם, החלטתי לפנק אותם ולעשות להם אוכל של סבתות:
קציצות בקר, עם כרפס, אפונה , ארטישוקים ולימונים כבושים. ובאותה נשימה שסיפרתי לה על כך , אמרתי :
"את יודעת. אני הכי מתגעגע לקציצות עם הבצל של סבתא ואני לא יודע איך לעשות אותם".

"מה הבעיה?  מאוד פשוט!" היא השיבה והסתכלה עליי במבט  של מי שאינו מבין, מה בכלל פה הבעיה.

אולי זו הדרך שאמרה את הדברים והבטחון בקול שלה. ואולי זו העובדה שהייתי בשל להשאיר מאחוריי את המחשבה שלא אצליח.  
כך או אחרת, התודעה שלי החליטה לשחרר את  עצמה מכבלי האמונה השגויה, וידעתי שאגיע הביתה ואגש למטבח והתבשיל כמו ייתבשל מעצמו.

בולה, בולה...

אז בשביל סבתא פיבי, ודודה אביבה וגם לכבודי ובשבילי, הנה לכם מתכון ותמונות. (ומי שירצה לשמוע עוד על אמונות מגבילות, ועל מה אנחנו יכולים לעשות עם עצמנו ועל הסיפורים שנותנים לנו כוח לכך, מוזמן לאתר שלי www.golanfp.com

מרכיבים:

א. לריבת הבצל.
קילו וחצי עד שניים בצל קלוף ופרוס לפרוסות דקות.
כפית מלח.
2 כפות סוכר חום.
שתי כפות שמן קנולה.
3/4 עד כוס סילאן אורגני (אפשר חצי כוס סילאן ורבע כוס סוכר חום).
מקל קינמון קטן.
חופן גדול של שזיפים ללא גלעינים שהושרו למשך שעה לפחות במים פושרים.
פרי יבש אחר (מעט משמש/ דבלים רגילות או שחורות/צימוקים שחורים/ אגס מיובש ועוד...) ואפשר גם חופן קטן של שקדים או אגוזי מלך.

ב. לקציצות.

קילו בשר בקר עם כ 10-15 אחוזי שומן. אפשר גם חצי בקר חצי עוף.
שתי ביצים
פרוסת חלה שרויה במים , סחוטה ומפוררת לפירורים/ שתי כפות גדושות פירורי לחם מאיכות טובה.
2 כפיות תבלין "ראס אל- חנות" או תבלין "בהרט לקציצות".
חצי בצל גדול מגורר גס שנסחט מנוזליו.
מלח ופלפל שחור לפי הטעם.
אפשר גם שתי שיני שום כתושות (ואז להזהר עם הפלפל).


אופן ההכנה.

א. מערבבים את כל מרכיבי קציצות הבקר ומניחים בצד , כדי שהטעמים ייספגו בבשר.
ב. מניחים בסיר רחב את הבצל, יחד עם שתי כפות שמן, כפית מלח ושתי כפות סוכר חום. מהדקים היטב ומוסיפים מים קרים, עד כדי כיסוי (לא יותר).
ג. מניחים על האש, מביאים לרתיחה עדינה ומערבבים  מדי פעם, עד שהמים מתאדים לחלוטין והבצל רך לגמרי.
ד. לאחרי שהמים נספגו, מוסיפים לסיר את הסילאן ומערבבים היטב . מוסיפים את השזיפים ואת שאר הפירות היבשים/שקדים/ אגוזים ושוב מערבבים בעדינות. מרגע זה, מבשלים על אש קטנה תוך ערבוב מדי כמה דקות במשך שעה ואף יותר, עד שהתערובת מקבלת מרקם של ריבה סמיכה.
ה. צרים מהבשר קציצות לא גדולות מדיי (בגודל כדור פינג פונג) ,שולקים  במים ברתיחה עדינה ל 2-3 דקות ומקפידים לקפות  (לנקות ) בכף מסננת עם חורים קטנים את שכבת  חלקיקי הבשר שבמים.
ו. מוציאים את הקציצות מן המים ומעבירים לסיר עם ריבת הבצל, יחד עם כ 3/4 ממי הבישול המסוננים. מערבבים בעדינות רבה ונותנים להתבשל יחד עד שהמים כמעט ונעלמים.
ז. מגישים עם אורז לבן/ קוסקוס ביתי ללא תוספת הירקות.

בתיאבון...

ללא מילים...